חזן נ' דור-אל דלתות מקבוצת דלויה בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית בסך 29,205.75 ₪ (כך במקור) שהוגשה כנגד הנתבעת לצורך תשלום שכרו של התובע, במעמדו כקבלן משנה, בגין עבודות הרכבת משקופים שביצע, לפי הטענה, על פי הזמנות והנחיות של הנתבעת.

ביתר פירוט, התובע טען, בכתב התביעה בסדר דין מהיר, בתמצית, כדלקמן-

בשנים 2008 ו- 2009 ביצע התקנת משקופים ברחבי הארץ על פי סידור עבודה ותעודות משלוח שהנפיקה לו הנתבעת, כאשר כל התמחור בוצע על ידי נציגי הנתבעת בלבד.

מעת לעת נערכה פגישה בין התובע לבין נציג הנתבעת לצורך בדיקת עבודתו של הנתבע, עריכת התחשבנות, ותשלום שכרו של התובע.

לגבי העבודות שפורטו בכתב התביעה ונספחיו, ואשר בוצעו מיוני ועד לספטמבר 2009, נציגי הנתבעת סירבו לערוך פגישה והתחשבנות עם התובע, ולפיכך לא נרשם חוב בגין ביצוע עבודות אלה בכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת, והתובע לא הוציא חשבוניות בגינן.

כל ההתנהלות לגבי ביצוע העבודה, הבדיקה, ההתחשבנות, וקבלת התשלום, נערכה כלפי הנתבעת בלבד, וכך גם הוצאת החשבוניות על ידי התובע, גם אם הוצאה חשבונית כלפי צד שלישי.

הנתבעת סירבה לשלם לתובע בגין ביצוע העבודות הנטענות בכתב התביעה והפנתה אותו לחברה עלומה בשם "ג.א.ש", הגם שהתובע לא הכיר את חברת "ג.א.ש", או את בעלי מניותיה, לא ניהל עסקים באופן ישיר עם חברה זו, ולא קיבל ממנה כל הנחיה לבצוע העבודות הנטענות, לא ערך עמה בדיקות, והתחשבנויות, ואין לו כל קשר עסקי עמה.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה מטעמה, בתמצית, כדלקמן-

במועדים הרלבנטיים לתביעה, בשנים 2008- 2009, היו לנתבעת שלושה זכיינים בפריסה ארצית, ששיווקו את מוצרי הנתבעת.

התובע ביצע התקנות משקופים עבור הנתבעת, ולגבי ביצוע עבודות אלה הנתבעת שילמה את מלוא הכספים שהגיעו לתובע.

התביעה שהגיש התובע מתייחסת לביצוע עבודות התקנה שכלל לא הוזמנו על ידי הנתבעת, אלא על ידי צדדי ג' שהינם זכיינים של הנתבעת, כאשר כלל לא ברור האם התובע ביצע את העבודות הנטענות על ידו.

הזכיינים, המהווים אישיות משפטית נפרדת, התקשרו על הנתבעת בחוזים לשיווק והתקנות של מוצריה.

בהתאם להסכמי הזכיינות הנתבעת מקבלת אחוז מסוים וקבוע משווי המכירה שבוצעה על ידי הזכיינים, כאשר כל העלויות הנלוות, כגון- הובלה, התקנה, אחריות, ושירות, הינם באחריות הזכיינים.

בנסיבות העניין, התביעה צריכה להיות מופנית כנגד הזכיינים, ודינה להדחות מחמת העדר יריבות.

התובע מכיר את הזכיין, חברת "ג.א.ש", קיבל ממנה תשלומים והוציא לה חשבוניות, שאותן לא חשף.

בתצהירו של נציג הנתבעת, מר יצחק בן עזרי (להלן: "בן עזרי"), נטען, בתמצית, כדלקמן-

לנתבעת היו ארבעה יזמים בתקופה הרלבנטית לתביעה, וביניהם- חברת ג.א.ש בס"ד יזמות בע"מ (לעיל ולהלן: "חברת "ג.א.ש"; "הזכיינית"), שלה היו שלושה סניפים- בירושלים, בהרצליה, ובדיזיין סנטר. התובע התקשר עם הנתבעת בחנות בבאר שבע וקיבל ממנה הזמנות לביצוע עבודות, אך יחד עם זאת התקשר ישירות מול חברת "ג.א.ש" וביצע עבודות עבורה. התובע סיפר לו כי חברת "ג.א.ש" נותרה חייבת לו כספים, והוא מנסה לגלגל את חובה על הנתבעת, בחוסר תום לב.

תהליך הזמנת העבודות מהתובע היה מתנהל באופן הבא- בן עזרי או נציג אחר של הנתבעת היה פונה לתובע ומודיע לו כי יש עבורו עבודת התקנת משקופים בסניף באר שבע. התובע היה מגיע את הסניף הראשי של הנתבעת בבאר שבע ומקבל את סידור העבודה והמשקופים. לאחר ביצוע העבודה היה התובע נפגש את בן עזרי לצורך תמחור העבודה, מוציא חשבונית מס, ולאחר בדיקתה קיבל תשלום, בהתאם למוסכם.

מטעמי נוחות, התובע קיבל בסניף הראשי בבאר שבע גם את המשקופים ותעודות המשלוח של חברת "ג.א.ש".